בחירת המסגרת לעבודה המעשית נעשית דרך התמחות, מסלול ההכשרה החינוכית לסטודנט: גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חט"ב ומסגרות לחינוך מיוחד. מרכז ההדרכה הפדגוגית בוחר את המוסדות אשר משתתפים, בתי הספר אשר משתתפים בעבודה המעשית, בתיאום עם ראשי החוגים השונים במכללה.
פעילות ההכשרה נמשכת לפחות שלוש שנים כולל ימי ההכנה לפתיחת שנת הלימודים. כל אחד מפרחי ההוראה חייב להתייצב בבית הספר יום או יומיים בשבוע, נוסף לשבועיים מרוכזים במשך כל שנה. מספר השעות המוקנות לכל תקופת ההכשרה הן מ-540 עד 720 שעה לפי מקצוע ההוראה בו הסטודנט מתמחה.
המכללה נוסדה ב-2001 ומספר המד"פים היה שלושה מדפים לתשעים סטודנטים שנקלטו בשש בתי ספר באזור, ו-20 מורים מאמנים, ומאז מספר המד"פים גדל בצורה גדולה מאד ומספר המד"פים היום 2014 עומד על 78 מד"פים ו-1200 סטודנטים שנקלטים ב-כ350 בתי ספר ומספר המורים המאמנים הינו 450. הטבלה הבאה מראה מספר המשתתפים בהדרכה פדגוגית במכללת סכנין (ע.ר) בתשע"ד.

הקוד האתי של המדריכים בהכשרת מורים (לפי משתתפי פורום רכזי ההדרכה הפדגוגית במכללות)

מבוא

הקוד האתי של פרופסיה הוא מסמך המתאר את הערכים, המידות, הכישורים, המחויבות, וההתנהגויות המאפיינים את המשתייכים לפרופסיה כבעלי מקצוע מוסמכים וראויים לעסוק בו.
הקוד האתי של מדריכים הפדגוגים במכללות להכשרת מורים אמור להוות בסיס לצמיחתם בתוך המקצוע ולכלול אמות מידה להערכת התנהגותם הפרופסיונאלית.
גיבוש קוד אתי למדריכים פדגוגים במכללות להכשרת מחנכים נועד לעגן את זכותם לקבוע את מעמדם המקצועי ולהחליט באופן אוטונומי על המהויות המרכיבות את עבודתם.
ברוב ההחלטות המתקבלות במסגרת התפקיד נדרשת העמדה במבחן של נורמות מסוריות ושיקולים מקצועיים הנגזרים בחלקם הגדול מהסכמה בתוך קטמת ההשתייכות הפרופסיונאלית
הקוד האתי אמור לתת ביטוי לתפיסת התפקיד על בסיס הידע הפרופסיונאלי של העוסקים בו ולהגדיר מאפיינים וסדרי תקדימיות של מחויבויות המדריך.
תהליך גיבוש הקוד האתי תורם להגדרה ולהבהרה של סוגיות מתוך עמדת המדריכים ומזמן שיח פעיל ומפרה של עמיתים העוסקים במלאכה.

המדריך כאיש מקצוע

• המדריך הפדגוגי הינו בעל תפיסת עולם מוסרית-ערכית, מחויב לקידום ולשמירה על זכויות היסוד של האדם. מגלה מעורבות חברתית ולאומית.
• המדריך הפדגוגי יוצר לעצמו תפיסת עולם חינוכית-דינאמית, ומייצג אותה בהתנהגותו  המקצועית. תפיסה זו מתפתחת ונבחנת על בסיס ניסיון מקצועי נצבר וידע תיאורטי.
• המדריך הפדגוגי משתייך ותורם לקהילה המקצועית שבה הוא פועל, ומטפח דיאלוג מקצועי עם שותפיו לתהליך ההכשרה.
• המדריך הפדגוגי מכיר את התפיסה החינוכית של המכללה ושותף בעיצובה. תפיסה זו מהווה גורם משמעותי בשיקוליו המקצועיים.
• המדריך הפדגוגי ער לאחריותו לעתיד הילדים ומערכת החינוך, ומבטא זאת בשיקוליו המקצועיים.
• המדריך הפדגוגי מתעדכן בידע מקצועי ומשתמש בו בביקורתיות, בהגינות ובפתיחות.
• למדריך הפדגוגי יש זכות לאוטונומיה וליוזמה בתחומי עבודתו.
• המדריך הפדגוגי מודע ומכיר את גבולות אחריותו המקצועית.
• המדריך הפדגוגי שומר על כבוד המקצוע, ומונע מעשה או מחדל שעלול לפגוע בכבוד המקצוע.
• המדריך הפדגוגי נמנע מלנצל את מעמדו וסמכותו להשגת טובות-הנאה אישיות, ולניצול הכפופים לו.

מחויבות המדריך כלפי הסטודנטים

1. מתייחס לכל סטודנט בכבוד, בהגינות וביושר - כאל אדם בוגר בעל ידע וניסיון משלו.
2. נמנע מאפייה של סטודנטים.
3. מתייחס לשונות בין הסטודנטים.
4. עושה ככל האפשר לסייע לסטודנט להתפתח מבחינה מקצועית עפ"י קריטריונים של דרישות המקצוע.
5. מזמן, מאפשר, ומעודד נגישות למקורות מידע ולהשקפות שונות במסגרת החוק.
6. המדריך מחויב בשמירת סודיות מידע מתחומים שונים שמגיע לידיו, ואינו רשאי למסור מידע אלא לאנשים ולמוסדות מוסמכים לכך.
7. המדריך שומר על צנעת הפרט -נמנע מלדון בבעיותיו האישיות של הסטודנט עם עמיתיו למקצוע, בהקשרים לא רלוואנטיים להכשרה.
8. המדריך דואג לתת לסטודנט מידע מהימן על מצבו בלימודים תוך כדי שיתופו בתהליכי ההערכה המעצבת, ותמיכה בו בתהליכי הצמיחה המקצועית.
9. המדריך יוצר אקלים נינוח שיאפשר תרבות של ערעור וחשיבה ביקורתית במערכת היחסים שלו עם קבוצת ההדרכה ועם סטודנטים יחידים.
10. המדריך בוחן ושוקל בכל שלב של ההכשרה, את מידת התאמתו של הסטודנט להוראה. הוא מצביע ללא משוא פנים על קשייו . אם קיימות הסתייגויות לגבי התאמתו למקצוע- לוקח אחריות, בשיתוף עם מרכז המסלול וחברי צוות נוספים, ומגיע להחלטה על הפסקת הלימודים של הסטודנט במוסד. וזאת, מתוך אחריות לילדים שאותם אמור הסטודנט להורות ולחנך בעתיד, ולמערכת שבה יעבוד .

מחויבות המדריך כלפי עמיתיו

• המדריך מתייחס בהגינות ובכבוד כלפי עמיתיו.
• המדריך פועל לביסוסה של תרבות עבודה מוסדית ע"י קיום דיאלוג בנושאים רלוואנטיים ובקבלת החלטות. תרבות זו מאופיינת בשיתופיות, בביקורתיות בוכה ובתמיכה הדדית, המכוונת להגשמת המטרות החינוכיות.
• המדריך מתמצא במכלול תפקידיו ותפקידי עמיתיו ,ומקפיד לפעול בתחום אחריותו .
• המדריך מכבד ושומר על זכויות יוצרים של עמיתים.
• המדריך שומר על סודיות בנוגע למידע אישי על עמית, שאיבר קשור לעבודתו במוסד. (אם יש צורך - ידווח לממונים עליו).
• המדריך ידווח למרכז המסלול על הסתייגותו מהצטרפות אדם המוכר לו כבלתי מתאים מבחינת כישוריו.

מחויבות המדריך למסגרות ההתנסות

• המחויבות הראשונית של המד"פ במסגרות ההתנסות היא כלפי הסטודנט.
• המדריך מתייחס בכבוד כלפי המדיניות החינוכית והנהלים של המוסד בו מתנסים הסטודנטים שלו ומנחה גס אותם לנהוג כך .
• ‏ המד"פ מחויב לנאמנות ולסודיות כלפי המוסד החינוכי, ובהקשר למידע שהוא נחשף אליו כתוצאה מההתקשרות ביניהם, ומנחה גם את הסטודנטים לנהוג כך.
• ‏המד"פ  מגבש קריטריונים להערכה שברורים לו ,לסטודנטים ולמאמנים ,שיהיו מוסכמים ומובנים לכולם.
• המד"פ מתייחס, על בסיס כלים פרופסיונאליים ‏ לדרכי ההוראה של המאמן וליחסיו עם כל הגורמים במערכת בהם מעורב הסטודנט.
• המד"פ ער לאיכות ההוראה של הסטודנט, שואף למנוע העברת ידע דיסציפלינארי שגוי ע"י הסטודנט ‏ומטפל בנדון על בסיס שיקולי דעת קונטקסטואליים.
• ‏ המד"פ מבהיר לסטודנט כללי התנהגות נאותים כלפי תלמידים, ומחדד את הסתכלותו והבחנתו ברגישויות ובמצוקות של תלמידים בכיתה. דואג למניעת פגיעה רגשית/פיסית ו/או אחרת בתלמידים.
• המד"פ משתדל ליצור מסגרת של שותפות אמיתית עם המאמנים, ומעודד אותם להיות שותפים גם בהחלטה על הפסקת לימודים של סטודנטים שאינם מתאימים להוראה.
• ‏המד"פ  שוקל באופן מקצועי האם לשלוח סטודנט לבי"‏ס שהמדיניות החינוכית שלו והרמה המקצועית שלו אינה תואמת את תפיסת ההכשרה במכללה.
• ‏.המד"פ שוקל באופן מקצועי האם לשלוח את הסטודנט למורה מאמן שדרך הוראתו או התנהגותו אינם הולמים את תפיסתו
• המד"פ ידאג שהסטודנטים של קבוצתו יהיו מאותו שנתון ואותו מסלול כלומר יסודי או על יסודי, שנה ב' או ג'
• אין הרשאה למד"פ להוציא סטודנט מהקבוצה שלו על דעת עצמו. הכל נעשה דרך ההנהלה

ציון העבודה המעשית יינתן ע"י המד"פ ויכלול

20% ציון של מורה המאמן
20%  פורטפוליו
60% ציון של המדריך

מה עושה המד"פ במקרה של סטודנט חלש ואינו מתאים להוראה?

לאחר שהמ"פ החליט שהסטודנט אינו מתאים להוראה יצפה בשיעור אצלו ויעריך אותו לפי טופס הערכת סטודנט של המכללה.

• המד"פ מודיע לרכז ההדרכה הכללי. רכז ההדרכה  יישלח מדריך אחר מאותו תחום וייתן הערכה שנייה.
• על סמך שתי ההערכות, הרכז יודיע לוועדה הפדגוגית במכללה אשר יזמינו את הסטודנט וידונו בהמשך דרכו.
• אם הועדה החליטה שהסטודנט אכן אינו מתאים להוראה, תכתב המלצה לנשיא המכללה.
• נשיא המכללה יחליט האם לקבל את ההמלצה  או החלטה אחרת.
• ההחלטה תימסר למד"פ שהוא ימסור אותה לסטודנט.

המד"פ אינו רשאי להפסיק את עבודתו המעשית של הסטודנט או להכשיל אותו מבלי לעבור את התהליך הנ"ל.           

נהלים בהתנסות מעשית במסלול הסבה ולימודי המשך במכללת סכנין (ע.ר)

• כל סטודנט הנרשם ללימודים במסלול הסבת אקדמאיים להוראה מחויב ב 12 ש"ש התנסות.
• מורה בפועל עם וותק של 5 שנים לפחות כאשר בשנת הלימודים הנוכחית מלמד בפועל וזו שנה שישית יקבל פטור אך ורק מ 6 שעות.
• סטודנטים בלימודי המשך (לקראת תואר B.Ed. או בתוכנית הרחבת הסמכה) חייבים גם הם בהתנסות מעשית. פטור מלא רק למי שסיים מוסמך בכיר בתחום ההתמחות באותה שכבת גיל (מסלול).
• במידה והסטודנט הוא מורה בפועל במסגרת התואמת תוכנית הלימודים במכללה, אזי ניתן לאפשר לו התנסות באותה מסגרת.
• המכללה תוכל לנייד את הסטודנט במסגרת ההתנסות המעשית בטווח של 30 ק"מ אזורית, הכל בכפוף לצרכי המערכת.
• האחריות להענקת  פטור או הטבה או כל התאמה בקשר להתנסות המעשית נתונה בידי רכז ההדרכה בחוג בתיאום עם רכזת ההדרכה במכללה ורכז ההסבה ולימודי המשך . אין לנייד סטודנט מקבוצה לאחרת ללא אישור ההנהלה
• חל איסור מוחלט על הסטודנטים לפנות באופן אישי לבי"ס בבקשה להתנסות אצלם, כאשר מתפקידו של המדריך בעצמו לתאם עם מסגרות ההתנסות וליידע את המכללה להמשך התקשרות פורמאלית. הסטודנט יופנה אך ורק ע"י המדריך או רכז ההדרכה למסגרת ההתנסות.
• שעות ההתנסות שוות ערך לשעות הוראה בכל הקשור לחובות נוכחות ותשלום שכר לימוד. אימוני ההוראה המתקיימים עם המדריך הפדגוגי הם חלק מההתנסות המעשית ואינם באים במקום קורס הדידקטיקה / סדנא דידקטית בכל אחת מהתמחויות.
• במקרה שסטודנט  בסדיר או בהסבה לא מסר פורטפוליו בזמן, המדריך ייתן ציון עובר  
• סטודנט שעושה הרחבת הסמכה בהתמחות שלו אינו חייב בהגשת פורטפוליו. אם הסטודנט הינו מורה בפועל, המדריך ייצפה בשלושה שיעורים שלו במהלך השנה למתן הערכה מסכמת. ובמקרה שהסטודנט אינו מורה בפועל יהיה לו מורה מאמן ללא צורך בהגשת פורטפוליו.

התחייבות פרחי ההוראה כלפי העבודה המעשית

• על פרחי ההוראה לדאוג להופעה הולמת וצנועה, דרך ליבוש שמתאים ומקובל על הסביבה והחברה שבה נמצא המוסד החינוכי
• לשמור על סודיות באופן מוחלט בקשר למה שקורה עם עמיתיהם במוסד החינוכי, וכמו כן לשמור על סודיות בית הספר.
•  על פרחי ההוראה להיות נוכחים במוסדי החינוך המאמנים לפני השעה 7:45 בבוקר.
• למסור את הטפסים הרלוונטיים למזכירות ההדרכה בזמן.
• לא להשתמש במכונות הצילום של המוסדות החינוכיים, אלא לצלם במכללה קודם.
• לשמור על הנהלים והחוקים של המוסד החינוכי אשר מתאמנים בו.
• להשתתף בכל הפעילויות ששייכות למוסד החינוכי שבו הם מתאמנים.
• להתחייב בהקמת פרויקט או יוזמה בבית הספר.
• לשלוח מערך שיעור למורה המאמן ולמד"פ לפני לימוד השיעור.
• לכבד את המורים המאמנים  והמדריכים הפדגוגיים ולשמור על קשר רשמי ולסכם איתם מתי להתקשר בכדי לעשות תיאום לשיעור הבא.
• על הסטודנטים להישאר במסגרת האימון עד תום יום העבודה המעשית ולא לעזוב מבלי להודיע למורה המאמן והמדריך הפדגוגי
• אם הסטודנט נעדר מיום העבודה המעשית עליו להשלים אותו במועד אחר ובתיאום עם המד"פ
• במקרה של בעיית משמעת מצד הסטודנט, המד"פ רשאי להגיש את הסטודנט לועדת משמעת אשר תדון בהמשך דרכו של הסטודנט.
•  המד"פ יבחר את המוסד והמורה המאמן ואין שום זכות לפרחי ההוראה לבחור מקום אחר.

מכללת סכנין (ע.ר) שואפת להפוך ההדרכה הפדגוגית להדרכה בשיטת השותפות עם בתי הספר ובך בית הספר נהפך מוסד להתפתחות מקצועית של פרחי ההוראה, בשיטה הזאת מס' הסטודנטים המתאמנים יגדל בבית הספר ויהיו הסטודנטים יותר מעורבים בבית הספר דרך הקמת פעילויות חברתיות, פרויקטים ויוזמות.

Professional Development School (PDS)
בית ספר להתפתחות מקצועית: פורום PDS  במכון מופת (2013) 
רקע תיאורטי 
ה- PDS  הופיע לראשונה בשנת 1986 בדוח קבוצת הולמס Holmes group report  , המורים של מחר (Tomorrows Teachers)  למרות שדגם ה- PDS  משלב אלמנטים כמו מרכז פיתוח (Clark 1990) ב"ס להתנסות, ובית ספר שיתופי (Goodlad, 1990 ), הדגם הזה הוא יותר שבית ספר מעבדתי, או מקום לפיתוח קליני של מורים טירונים.  אבל הדגם נחשב להיות מוסד חדש ( .(Holmes,1990
בשונה מהדגם המסורתי, דגם PDS יוצר שותפות בין בתי הספר והמוסד המכשיר את הסטודנטים להוראה (אריאב 2001 זילברשטיין 1995) .תכונית הכשרה זאת נותנת לסטודנטים את ההזדמנות ללמוד את ההוראה תוך כדי העשייה ההוראתית וההתנסות בפועל בבתי ספר (קיזל 2010).
אריאב וסמית מגדירות את השותפות כהזדמנות להתפתחות מקצועית סימולטנית של סטודנטים להוראה, מוריהם במוסד ההכשרה וסגל בית הספר. קוכרן- סמית   ( Cochran  Smith 1991) שרטטה שלושה דגמים אפשריים לשותפות זאת: דגם ההסכמה, דגם אי ההתאמה, ודגם התיאום השיתופי.
מטרות ועקרונות הPDS :
למרות שמספר רב של פילוט פרויקטים בדגם ה- PDS  בוצעו במהלך השנים הקודמות לא נראתה עד עכשיו תכונית מפותחת בצורה מלאה. יוצרי התוכנית מדגישים שהמאמץ שלהם אינו דורש רק זמן עד שיניב את הפירות שלו בהכשרת הסטודנטים, ופיתוח ההתנסות המעשית שלהם אבל גם כמות משמעותית של זמן בכדי להגיע לרמה שבה יכולים להתפקד כמתוכנן. בחינת ספרות ה-PDS מגלה כמה נושאים משותפים לגבי המטרות והעקרונות ומהם התפקיד בפיתוח העבודה המעשית והכנת המורים וזה מקביל להוראה בבתי חולים במקצוע הרפואה (Goodlad1990;Holmes, 1990; Kenndy, 1990 ) .
באתרי ה- PDS כל בית הספר מעורב בהכנת פרחי ההוראה ולא רק המורה המאמן (Clark,1990 ;Goolad, 1990 ). על בית הספר להתפתחות מקצועית PDS לשקף את השונות הגיאוגרפית האתנית והכלכלית של אוכלוסיית הסטודנטים (Pach + ,Pgach 1990)
Holmes   (1990) טוען שהפעלת ה-PDS היא תוצאה של שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות לבתי ספר
ל PDS יש כמה חסרונות כמו צריכת משאבים רבים (Zilpher, 1990 ), חוסר תכוניות מתאימות שמשלבים בין בתי ספר ואוניברסיטאות להכשרת מורים ( .(Goodlad, 1990 בתי ספר מעטים יכולים להצטרף לדגם ה- PDS המוצע לכן פרחי ההוראה יצטרכו להכין את עצמם לתחרות על מקום להתנסות Zilpher,1990

רציונל הנחות יסוד של הPDS 
בהקמת מערכי PDS  הודגש הרצון להבנות תהליכי הכשרה הממוקדים בשדה. 

מחקרים מעודכנים יתרונות PDS    
יתרונות PDS   

• תרומת המכללה לבית הספר, למורים המאמנים, לתלמידים לסטודנטים
• תרומת בית הספר למכללה, להכשרה, לסטודנטים
• תוצרים לטווח הרחוק
• שינויים בדרכי ההוראה

• במערך ה  PDS    הסטודנט הוא חלק מהמערכת הבית ספרית, יחד עם זאת עבודתו בבית הספר כרוכה במיקוד רחב בתלמיד הבודד בכיתה
• במערך ה PDS   האינטראקציה הבלתי פורמלית היא חלק מהעבודה של הסטודנט, חלק מסדר היום של ההכשרה, והסטודנטים לומדים להכיר באמצעותה את המערכת הבית ספרית.
• במערך ה PDS    האינטראקציה הבלתי פורמלית היא חלק מהעבודה של המד"פ, וחלק מסדר היום של ההכשרה.
• במערך ה PDS    תדירות המפגשים שבין הסטודנט והמד"פ גבוהה יותר ובדרך כלל מתפרסת על פני כל ימי ההתנסות המעשית.  יחסי סטודנט-מורה מאמן-מד"פ- בית הספר כמערכת מנוהלים על בסיס תפיסה הוליסטית
• במערך ה PDS    יש תיאום של מערך העבודה בין השלושה  השותפים: הסטודנט, המורה המאמן והמד"פ. שלושתם שותפים לתהליך ההכשרה  
• במערך ה PDS המורים המאמנים מתוודעים למהות תהליכי ההכשרה, ומתוודעים למגמות החדשות שמתרחשות במכללה.
• מבחינה ארגונית במערך ה PDS יש ריבוי סטודנטים בבית הספר. בבית הספר נמצאת קבוצה של סטודנטים. ריבוי סטודנטים – משאב של בית הספר (משאב אנושי), למידת עמיתים
• במערך ה PDS המד"פ נמצא  בבית הספר  כתוצאה מכך הוא נגיש לסטודנט ולמורה המאמן, וניתן להתייעץ בו, לפנות אליו בכל שאלה/בעיה. 
• במערך ה PDS למד"פ תפיסת אחריות ומחויבות רחבה בהקשר להכשרתו של הסטודנט בבית הספר (ובהקשר לעבודתו של המורה המאמן), מעבר לשיעור הבודד, ולכיתה האחת. 
• במערך ה PDS יש חשיבה לעבודה משותפת עם בית הספר ועם המורים המאמנים לאורך זמן – הדבר מאפשר תכנון עבודה מבוקר והצבת יעדים ארוכי טווח.
• תפיסת ההכשרה על פי דגם ה PDS  מניחה שהכשרה היא רב מימדית, ואיננה תלויה רק במעשיו של הפרט (המורה המאמן/סטודנט) אלא ביכולת לראות, להיתרם, לתרום ממכלול השותפים וממכלול הסיטואציות המתרחשות בשדה.
• במערך ה   PDS הסטודנט לומד ומתנסה במסגרת רחבה של עמיתים הלומדים, לעיתים, בהתמחויות שונות. קבוצת העמיתים מהווה קבוצה לומדת, תומכת, ומשקפת את הסיטואציה הבית ספרית (שילוב של מורים מדיסציפלינות שונות). "בית ספר קטן בתוך בית ספר גדול", "מסגרת בתוך מסגרת".
• במערך ה  PDS מתאפשרת חשיפה רבה למגוון של בעלי תפקידים, לדרכי הוראה מגוונות, לקשר עם הורים  ולפעילות בלתי פורמלית.
• במערך ה  PDS הייתה בעבר (לפני אופק חדש) שעת רוחב משותפת לכלל המורים והסטודנטים. שעה זו היוותה כמסגרת ללימוד בקהיליית לומדים.  
• במערך ה PDS   יש ריבוי של שיעורים שבהם ההכנה של השיעור נעשית בשיתוף בין סטודנט מורה מאמן מד"פ ועמיתים (הזמינות של המד"פ הופכת את הכנת השיעור לעשיר יותר). הבחירה של התכנים ותכנון השיעורים נעשית תוך מעורבות רב משתתפים. השילוב של מסלולים שונים לאותו מערך הכשרה מיצג תפיסה אינטרדיסציפלינריות.
• במערך ה PDS מצטמצמת האפשרות לבחור את המורים המאמנים (לעיתים יש בכך קושי בשיבוץ).
• מעמדו של המד"פ במערך ה PDS משתנה. (סמכות – שותף – עמית)
• אין עדויות על ההבדלים בהתייחסות לתלמידים מתקשים/מצוינים בין שני הדגמים – אלו תלויים בסיטואציה עצמה.
• במערך ה PDS הנוכחות של המד"פ בבית הספר מאפשרת זיהוי יכולות הסטודנט, התמקדות בהתנהגות של סטודנט, לזהות את מערכת היחסים שבין המורה המאמן הכנה לשיעור, משוב והערכה, מעקב על התפתחות המקצועית של הסטודנט – התמונה רחבה ויש בה יותר פרטים התורמים להבנה הכוללת. 
• במערך ה PDS  כל השותפים מרוויחים מהשותפות. השותפים יוצרים תרבות משותפת תרבות שלישית הממוקדת ברווחים של כלל השותפים.
• במערך ה  PDS המד"פ ונציגי הכשרה נוספים (כמו מדריכים דיסציפלינאריים)  עוסקים גם במתן ליווי מקצועי לבית הספר. בית הספר נתרם באמצעות משאבים מקצועיים. במקרה הצורך משמש המד"פ גם כאוזן קשבת וכיועץ למנהל ולהנהלה.
•  

הרקע לצמיחת PDS 
אי שביעות רצון מתהליכי ההכשרה המסורתיים בעיקר בשל ההיבטים הבאים לחלק בזיקה למכללה-שדה.

• בדגם המסורתי התנאים הפיזיים של המד"פ לא היו נוחים (הוא עבד במסגרות מפוזרות).
• בדגם המסורתי בלטה תחושה של חשש של מנהלים במוסדות בתי ספר וגנים מכניסה של זרים לבתי הספר אורח לרגע רואה כל פגע
• בדגם המסורתי לא הייתה השתלבות מלאה  של הסטודנטים במערך הבית ספרי.
• בדגם המסורתי הובעה אי שביעות רצון מרמת הביצוע של הסטודנטים.
• בדגם המסורתי הובעה אי שביעות רצון מרמת הביצוע של המורים, בוגרי המכללה, שנכנסו למערכת. מתמחים
• בדגם המסורתי הובעה אי שביעות רצון של המכללות מבתי הספר המאמנים.
• בדגם המסורתי הסטודנטים שהו לעיתים בבדידות בבית הספר. 
• בדגם המסורתי לא היה ליווי מקצועי מתמיד של המד"פ את הסטודנטים.
• בדגם המסורתי הובלט הפער שבין האקדמיה לשדה.  
• בדגם המסורתי הוגבר הפער בין האקלים הבית ספרי לבין אקלים המכללה.
• בדגם המסורתי חסרה התחושה של "מה זה אומר" להיות חבר בקהילה לומדת ועובדת בדוגמת בית הספר.
• מרצים דיסציפלינאריים לא נכנסו לבתי הספר
• לא הייתה חשיפה של "יתרונות" המכללה בקרב בתי הספר המאמנים – המכללה לא היוותה משאב של בית הספר המאמן
• במסגרת העבודה המעשית לא הייתה התייחסות לפיתוח המקצועי של המורים המאמנים? 
•  

קשיים במימוש מערכי הכשרה להוראה דגם PDS    וקשיים שנצרו גם לנוכח השינויים שחלו בעקבות רפורמת "אופק חדש": 
יתרון - מסגרת השעה הפרטנית מאפשרת התנסות הלכה למעשה במיומנויות של הוראה יחידנית
נקודות קושי –

• הבדל בתגמול בין מורים מאמנים ומורים חונכים כדאי להשוות את התגמול של מורים חונכים למורים מאמני PDS    
• תיאום בין ימי עבודה מעשית (ההתנסות) לבין תכנון המערכת הבית ספרית  - מסה גדולה של סטודנטים אם מערך PDS   יהא חלק של אופק יהא קל יותר לקיים את מערך ההכשרה הזה (המלצה שהייתה כבר בדוח דוברת)
• מה ניתן לעשות כדי לקדם סיטואציות שהמורים המאמנים ירצו לקבל סטודנטים להכשרה? שבתי ספר ירצו להיכנס למערכי הכשרה של עמיתות 
• אין שעה משותפת ללמידה משותפת – קהיליית לומדים
• כל השעות צבועות אין שעה פנויה למפגשי מורה מאמן-סטודנט, מורה מאמן-מד"פ, שיחת משוב
• אין הגדרות של "בעלי תפקידים" המורה המאמן לא נכלל ביניהם. אין דרגת קידום למורה מאמן
• למורה מאמן אין שעות נוספות עבור עבודת ההדרכה
• סטודנטים לא יכולים ללמד קבוצה של תלמידים במסגרת השעה הפרטנית, יש כאן סתירה לעקרונות של ה PDS  הסטודנטים צריכים לצפות בשעה זו ולא להתנסות
• הרפורמות יוצרות עומס רב בבית הספר, המורים אינם יכולים לקחת על עצמם עוד משימות מעבר   למשימות השוטפות שלהם - מנהלים מנסים לא להתחייב לדגמי הכשרה של PDS
• ההשתלמויות המוצעות במסגרת האופק מוגדרות – צריך לאפשר למורים להשתלם בהשתלמויות שהן חלק ממערך  הPDS  ושהן תהיינה שוות ערך ל  30 שעות של ההשתלמות באופק.

במכללת סכנין (ע.ר) ובמסגרת התאמת ההדרכה למאה העשרים ואחד,הקימה הנהלת המכללה השתלמות של ששים שעות לתקשוב ההדרכה ובניית פורטפוליו אלקטרוני, ועל כל מדריך לעבור את ההשתלמות על מנת להחדיר לפרחי ההוראה את השימוש בטכנולוגיה בהוראה שלהם.
אתר מקוון ופורטפוליו דיגיטאלי
כל מכללה שואפת לקידום היכולות האישיות של הסטודנטים, למיצוי היכולות הפדגוגיות של המרצים והמדריכים ולשיפור תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה. שימוש פדגוגי מושכל בכלים טכנולוגיים חדשנים ובמשאבים עשירים שמעמידה רשת האינטרנט מאפשרים לקיים קשר קבוע בין הסטודנט והמרצה (מדריך), למנף את התקשורת בין הסטודנטים, ולנהל מערכת של הגשת מטלות הכוללת גם משוב מדויק ומקצועי של המרצה (המדריך).
עם התקדמותה של "תוכנית התקשוב הלאומית" במערכת החינוך, גבר הצורך בסטודנטים להוראה שמסוגלים להיות ראשי החץ להטמעת הלמידה המתוקשבת שמשלבת פדגוגיה חדשנית במוסד בו ייקלטו. על מנת שהמורים לעתיד יוכלו לעשות זאת, עליהם לחוות למידה מתוקשבת מיטבית במהלך הכשרתם כפרחי הוראה.

• האתר האישי של המדריך הפדגוגי:
• יהווה מאגר דינמי של חומרים  הקשורים בנושא ההדרכה הפידגוגית בכלל ובמקצוע הלימוד בפרט.
• יעודד את השיח בין הלומדים ובין הלומדים למורה, יעודד יוזמה ושאילת שאלות, ויאפשר מתן משוב ממוחשב ע"י שימוש בכלים מתוקשבים כמו בלוגים, פורומים לדיון, שאלונים ממוחשבים כו'
• יזרז בניית תוצר הפורטפוליו הדיגיטלי. לתלקיט (פורטפוליו) יתרון כפול:
• ככלי של הערכה מעצבת, כשלב בתהליך של התפתחות  אישית. 
• ככלי של הערכה מסכמת, בה התלקיט עשוי לשקף בצורה מהימנה את העשייה בפועל.
• יחייב בקרה עצמית של תהליכי הלמידה, איסוף ותיעוד ממצאי הלמידה ושיקופם ללומדים אחרים.
• יאפשר ללומדים לקבל משובים לאורך כל התהליך ולא רק בקטעי השיא.

פורטל ההדרכה של מכללת סכנין (ע.ר)

• http://old.sakhnin.ac.il/admin/practicum

נבנה בשנה האקדמית תשע"א בתיאום בין אנשי המחשבים והוועדה של ההדרכה הפדגוגית במכללה.

• המטרות של פורטל ההדרכה הן:
• התחלה בתקשוב ההדרכה הפדגוגית במכללה
• חיזוק הקשר בין פרחי ההוראה, המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגים.
• תכנון העבודה המעשית: בחירת בתי ספר ומורים מאמנים וחלוקת הסטודנטים לבתי ספר המשויכים למדריך ולמורים מאמנים.
• תיאום ותכנון יום העבודה המעשית דרך הפורטל.
• דיווח של הגורמים המעורבים בהדרכה פדגוגית על העבודה שלהם במסגרות החינוך שלהם בסוף יום האימון.
• העלאת טפסים, הנחיות ומאמרים בהדרכה פדגוגית לפרחי ההוראה, מורים מאמנים ומדריכים פדגוגים.
• התקשורת בין סטודנטים מורים והמדריכים הפדגוגים שלהם  בענייני ההדרכה: מערכי שיעורים, תצפיות ,רפלקציה ושיחות משוב.

 
המדפים אשר יתמנו יקבלו שם משתמש וסיסמה מהמכללה, כדי להיכנס לפורטל ההדרכה, בהתחלת השנה המד"פים מכניסים את שמות בתי ספר האימון אשר ייקלטו את פרחי ההוראה. וגם מכניסים את שמות הסטודנטים תחת הדרכתם ומשייכים  את בסטודנטים לבתי ספר אשר יתאמנו בהם והמורים המאמנים. לאחר מכן על המד"פ לדווח על העבודה המעשית בסוף יום ההדרכה, הדיווח מתייחס לעשיית הסטודנטים במשך יום ההדרכה שהוא חמש שעות שבמהלכם על כל הסטודנט ללמד, לצפות, לשבת עם מורה מאמן, עם מד"פ וקבלת רפלקציה או משוב. וגם המד"פ מדווח על סדנת אימוני ההוראה השבועית.
ועל הסטודנטים לדווח על העשייה שלהם בכל שעור במשך יום האימון כמו לימוד, צפייה וישיבה עם מד"פ או מורה מאמן, בנוסף על הסטודנטים לדווח על סדנת אימוני ההוראה השבועית.
מזכירת ההדרכה הפדגוגית תפקח על הפורטל ותפנה למדריכים הפדגוגית במקרה של חוסר דיווח, והיא מדווחת להנהלת המכללה על הנעשה בפורטל.
שבוע העבודה המעשית
בשבוע העבודה המעשית הלימודים הרגילים במכללה מופסקים, ובמקביל הסטודנטים נמצאים בעבודה מעשית אינטנסיבית במוסדות החינוכיות אשר קולטות את פרחי ההוראה של המכללה למשך שבוע.
מטרות השבוע המרוכז

• • הסטודנטים יחיו את חיי המוסד החינוכי באופן אינטנסיבי למשך שבוע וישתתפו בכל הפעילויות החינוכיות המתקיימות באותו מוסד למשך שבוע.
  • פרחי ההוראה יילמדו יחידת לימוד ולא רק שעור אחד במשך שבוע ויתנסו ברצף של שיעורים וזה ישביע בצורה חיובית על התפתחותם המקצועית.
  • מדריכים אחרים ומרצים מהמכללה ייצפו ויתנו ההערכה מילולית וכמותנית לסטודנטים.
  •  חיזוק הקשר בין המכללה והמוסד החינוכי תוך ביקור מרצים ומד"פים בבית הספר במהלך השבוע.
  • יתקיים שיח הדרכה יותר אינטנסיבי בקשר להתפתחות המקצועית בין המדריכים והמודרכים.
  • המדריך ייצפה יותר שיעורים אצל המודרכים שלו וייתן שיחות משוב ורפלקציה על שיעורים, ובמיוחד אם פרחי ההוראה נמצאים ביותר משני בתי ספר.

חובות המדריך בשבוע המרוכז  

• • המדריך יודיע למנהל המוסד החינוכי המאמן והמורים המאמנים על מועד השבוע המרוכז לפני שבועיים לפחות.
  • המדריך יעשה את כל הסידורים כולל מערכת שעות שבועית  לסטודנטים וידאג שכל סטודנט ילמד עשרה שיעורים לפחות.
  • המדריך ידאג שהטפסים הרלוונטיים להדרכה יהיו בבית הספר ובך כל מרצה מהמכללה ימצא את הטופס שהוא צריך למלות.
  • המדריך ידאג שמרצים ומדרכים אחרים יבקרו אצל הסטודנטים שלו במהלך השבוע, ולא יהיה מצב שהסטודנטים יישארו שבוע שלם מבלי שיבקר אצלם אף מרצה או מדריך מהמכללה.
  • המדריך ישמור על קשר יומי עם המודרכים והמורים המאמנים שלו ויידע מה כל סטודנט ילמד בכל יום.
  • המדריך יתמוך בפרחי הוראה ויהיה מוכן לשמוע להם וינשה לפטור בעיותיהם ובמיוחד הקשורים בהתנסות מעשית.
  • ישמור על קשר הדוק עם ראש החוג ורכז ההדרכה וישתף אותם בחוויותיו וינשה להתייעץ איתם לפטרון בעיות הקשורות בהדרכה פדגוגית.

חובות הסטודנטים

• • כל סטודנט ידאג שלמד מינימום עשרה שעורים במהלך השבוע.
  • הסטודנטים יתאמו עם המורים המאמנים והמדריך את מערכי השעורים וידאגו לקבל פידבק מהמרצים או המדריכים שצפו אצלם.
  • הסטודנטים ישמרו על הסודיות כלפי בעיות בבית הספר הקשורות לגורמים הקשורים בהדרכה.
  • הסטודנטים ישמרו על משמעת במהלך השבוע המרוכז.
  • הסטודנטים ידאגו לשמור על קשר יומי עם המדריך והמורה המאמן.